מחקרי שוק

קיבלנו הצעה, על פניו אטרקטיבית, לשמש כיועצים עסקיים ל-רשויות מקומיות באזור הגליל המערבי.

רשויות מקומיות – למה זאת הצעה אטרקטיבית?

לקוחות גדולים, לכאורה עם מספיק כסף כדי לשלם עבור העבודה שלנו, פרוייקטים גדולים וארוכי טווח ויכולת להשפיע באופן אמיתי וישיר על חייהם של אלפי אזרחים תושבי אותן הרשויות.

מצד שני אנחנו מכירים את הפרסומים בתקשורת על המצב הפיננסי של חלק מהרשויות בארץ והחלטנו שלפני שאנחנו מקבלים החלטה אנחנו מחפשים ללמוד את המצב יותר לעומק ולא מבעד לעיני העיתונות.

הסתמכנו על ניתוח הפערים בין רשויות מקומיות בישראל הנכתב באוגוסט 2016 ע”י ממשק, מסמך שנכתב בעבור משרד הפנים ולהערכתנו איננו נגוע באינטרסים כלשהם ומשקף לאמיתה את המצב בארץ.

הנה סיכום קצר של הדברים:

בישראל 257 רשויות מקומיות, המתפקדות כגופים כלכליים הנדרשים להגדלה של מקורות ההכנסה ולשמירה על יציבות כלכלית על מנת לספק שירותים איכותיים לתושבים.

בין הרשויות קיימת שונות רבה הן בחוסנן הכלכלי והן בחוסן הכלכלי של אוכלוסייתן. חלקן רשויות חלשות מאד המספקות שירותים מינימליים ולא מספקים לתושבים, וחלקן רשויות חזקות המספקות שירותים ברמה גבוהה.

אנחנו התמקדנו בכמה גורמים עיקריים: הכנסות והוצאות הרשות, השקעה ממוצעת לתושב ופוטנציאל כלכלי.

 

הכנסות והוצאות הרשות:

באופן עקרוני, אספקת השירותים על ידי הרשויות דורשת מהן לדאוג למקורות הכנסה. לפיכך, הרשות היא גוף כלכלי עם הכנסות והוצאות, הנדרש לחשיבה כלכלית ולתכנון אסטרטגי.

בניגוד לגופים כלכליים מסחריים, מטרת הרשויות המקומיות אינה רווח, אלא מתן שירותים מיטביים לתושבים.

לפיכך, הרשויות המקומיות בישראל פועלות בדומה למלכ”רים (מוסדות ללא כוונת רווח) בעלי הכנסות ממקורות שונים, שתפקידם לשפר את איכות החיים של התושב.

ההכנסות של הרשויות המקומיות מגיעות מכמה מקורות:

  • ארנונה – מס המוטל על פי חוק על כל המחזיקים בנכסים בשטח הרשות. ההכנסות מן הארנונה אינן מיועדות מראש לפעילות מסוימת, והרשות משתמשת בהן למימון פעולות ושירותים לפי ראות עיניה ולתשלום חלקה במימון השירותים הממלכתיים. הרשות מוגבלת בקביעת הארנונה על ידי טווח תעריפים (מזערי ומרבי) אשר נקבע בחוק ההסדרים במשק. הארנונה נחלקת לארנונה ממגורים ולארנונה מנכסים שאינם משמשים למגורים (“ארנונה אחרת”), כאשר תעריף הארנונה האחרת גבוה, על פי רוב, מתעריף הארנונה למגורים
  • שימוש בשירותים עירוניים – הכנסות שמקורן בתשלומי אזרחים עבור שימוש בשירותים שונים כגון ספרייה עירונית, מתנ”סים וכו’.
  • תקבולים מאגרות, היטלים וחוקי עזר עירוניים – כגון תשלומי מים וביוב, חניה, רישוי בע”ח וכו’
  • הכנסות מדמי שימוש בנכסי הרשות – שכירות, מכירות נכסים ועוד
  • הכנסות מהשתתפות ממשלתית – משרד הרווחה מממן חלק מפעילויות הרווחה של הרשויות המקומיות, משרד החינוך משתתף בעלויות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי בעיר ומשרדים אחרים מתקצבים פרוייקטים ספציפיים בהתאם לצורך.
  • הכנסות אחרות – הכנסות מתרומות, שיתופי פעולה עם רשויות אחרות, הכנסות מתאגידים עירוניים וכו’

ההוצאות של הרשויות המקומיות:

  • משכורות לעובדי הרשות
  • הקמה, אחזקה ושיפור תשתיות הרשות
  • הוצאות רווחה
  • הוצאות חינוך
  • פירעון הלוואות

איתנות פיננסית של הרשויות המקומיות – הגדרה

הרשויות המקומיות בישראל מחולקות לחמש קבוצות ע”פ חוזקתן הפיננסית:

  • רשויות מקומיות איתנות – אלה הרשויות החזקות ביותר, הן מנוהלות באופן תקין, מאוזנות פיננסית בשלוש השנים האחרונות והגרעון המצטבר שלהן לא עולה על 12.5%. סה”כ קיימות 24 רשויות כאלה בארץ.

    רשויות איתנות פיננסית

    תמונת מצב נכון ל- 2016,

  • רשויות מקומיות יציבות – רשויות שאינן מאוזנות פיננסית אבל הגרעון השנתי שלהן לא עולה על 1% והן אינן מקבלות מענקי איזון. סה”כ יש בישראל 72 רשויות כאלה.

    רשויות מקומיות יציבות

    תמונת מצב נכון ל- 2016,

  • רשויות במצב ביניים – רשויות מקומיות אשר אינן עומדות בקריטריון הסף להיכנס לתוכניות התייעלות או הבראה מצד אחד אך גם לא עומדות באמות המידה הנדרשות מרשויות יציבות. סה”כ קיימות בישראל 82 רשויות כאלה.

    רשויות במצב ביניים

    תמונת מצב נכון ל- 2016,

  • רשויות בתכנית התייעלות – רשויות בהסדר הבראה מסוג התייעלות ללא חשב מלווה ומקבלות הלוואות לכיסוי גרעון בלבד ללא מענקים. סה”כ קיימות 27 רשויות כאלה בארץ.

    רשויות בתוכניות התייעלות

    תמונת מצב נכון ל- 2016,

  • רשויות בתכנית הבראה – רשויות במצב סוציו-אקונומי נמוך, בעלות גרעון מצטבר מעל 17.5% וסך החוב שלהן גבוה מ- 50% מהכנסות הרשות. סה”כ קיימות 52 רשויות כאלה בארץ.

    רשויות בתכנית הבראה

    תמונת מצב נכון ל- 2016,

מבנה הכנסות והוצאות השלטון המקומי

אם אנחנו בוחנים את הרכב ההכנסות החציוני של הרשויות לפי קבוצה אנחנו מגלים שההכנסות מארנונה אחרת גבוהות בצורה משמעותית בקבוצת הרשויות האיתנות מאשר בקבוצות האחרות ושסך ההכנסות העצמיות של הרשות הן כ- 70% מסך ההכנסות, הרשויות האיתנות אינן נסמכות על גורמים חיצוניים ולכן יכולות לשמור על רמת שירותים גבוה מאוד לאזרחים.

חציון ההכנסות באחוזים ברשויות בקבוצות השונות

ההכנסות מארנונה של כל רשות משתנות בגלל גובה הארנונה שכל רשות יכולה לגבות. הארנונה הוא מס דיפרנציאלי אשר מחושב ע”פ שיעור שווי הנכסים בשטח הרשות.

ככל שרשות תהיה חזקה יותר ושווי הנכסים בה יהיה גבוה יותר ככה היא תוכל לגבות ארנונה גבוהה יותר ולהגדיל את היקף ההכנסות שלה.

באותו המשקל, רשויות מקומיות חלשות, עם שווי נכסים נמוך, גוררות אליהן אוכלוסייה ממעמד סוציו אקונומי נמוך וכך גם מתעוררת בעיית גבייה.

הגבייה ברשויות החלשות נמוכה הרבה יותר מאשר ברשויות החזקות. ככה שהרשויות החלשות גם גובות מפחות נכסים וגם פחות פר נכס.

הרשויות המקומיות החלשות גם נסמכות יותר על תמיכה ותקציביים ממשלתיים מאשר הרשויות היציבות ולכן הן צריכות לדעת איך לקבל את התקציבים הממשלתיים המגיעים להן וצריכות סיוע בתכנון איך להשתמש בכספים על מנת לפתח יציבות פיננסית בעתיד.

חציון ההוצאות באחוזים ברשויות בקבוצות השונות

כאשר בוחנים את דפוסי ההוצאות של הרשויות המקומיות רואים שאין שוני מהותי בהרכב ההוצאות בין הרשויות האיתנות לבין החלשות, החריגים הם הרשויות הנמצאות בהליך הבראה. רשויות הנמצאות בהליך הבראה מוציאות פחות כסף על פעולות כלליות וזה בגלל הבקרה התקציבית המופעלת עליהן, הקיצוץ הזה מסייע בהקטנת הגרעון בטווח המיידי והקצר אבל אינו נותן מענה לטווח הארוך.

גורמים המשפיעים על כלכלת השלטון המקומי

  • המדד הכלכלי חברתי – המצב הכלכלי חברתי של תושבי הרשות משפיע על היקף גביית הארנונה ממגורים, התעריפים ושיעור הגבייה נמוכים יותר. כתוצאה הרשות המקומית גם פחות אטרקטיבית עבור עסקים ולכן גם מקור הכנסה זה קטן. הממשלה מעניקה מענק איזון לרשויות אשר היקף ההכנסות שלהן קטן, במידה ומענק זה אינו מספיק על מנת להגיע לאיזון הרשות מצמצת בהיקף השירותים לאזרח או נכנסת לגרעון. מצב כזה, במידה ונמשך לאורך זמן, רק הולך ומעמיק ומזין את עצמו. תושבים בעלי יכולת כלכלית גבוהה יותר יעזבו את הרשות ויחפשו מקום שיספק שירותים נאותים יותר וכך הרשות עשויה להיקלע למעגל המזין את עצמו וממשיך לכרסם ביכולת הכלכלית שלה
  • גודל האוכלוסייה – בחינה של ההוצאות לתושב ברשויות המקומיות מראה כי ברשויות הקטנות ההוצאה לתושב גבוהה יותר באופן המתיישב עם עיקרון היתרון לגודל. בישראל 90% מהרשויות הנמצאות בתכנית הבראה הן רשויות קטנות עם אוכלוסייה המונה פחות מ- 25 אלפי תושבים. מחקרים בעולם מראים כי לרשויות קטנות יש חיסרון בביצוע פעולות עתירות הון כגון בניית תשתיות ומבני ציבור. לעומת זאת, בפעולות עתירות עבודה, כגון חינוך, אין לרשויות הגדולות יתרון מובהק על פני הרשויות הקטנות.
  • מידת הפריפראליות – מידת הפריפריאליות של ישוב נקבעת ע”י שקלול הריחוק הגאוגרפי שלו מהמרכז והריחוק המצרפי מרשויות אחרות. באופן שאינו מפתיע, 40% מהרשויות הנמצאות בתכנית הבראה מוגדרות כפריפריאליות בעוד ש- 50% מהרשויות האיתנות מוגדרות כרשויות מרכזיות מאוד.
  • מגזר דת ומסורת – מחקרים שונים לאורך השנים הראו שיש קשר בין המגזר של תושבי הרשות לבין האיתנות הפיננסית שלה, לרשויות במגזר הערבי ורשויות חרדיות נוטות להיות הרבה פחות איתנות פיננסית. ההכנסות מארנונה ברשויות אלה נמוכות יותר מאשר ברשויות החילוניות.

תמונת מצב איתנות פיננסית בקרב הרשויות המקומיות בישראל

במהלך השנים עם השקעה נכונה ותכנון אסטרטגי רשויות יכולות לשפר את מצבן הפיננסי פלאים. הרשות המקומית צריכה לתכנן קדימה את ההתפתחות שלה באופן שיאפשר גיוון הכנסות ממגורים ומעסקים, להשקיע בתנאים אשר ימשכו לעיר תושבים ממעמד סוציואקונומי גבוה יותר אשר בתמורה יחזקו את העיר וישפרו עוד יותר את מצבה.

השקעה נאותה בחינוך, אכיפת פשע, איזון בין מקומות מגורים למקומות תעסוקה ומשיכה של חברות ומפעלים לעיר יביאו לשיפור ההכנסות העצמיות של הרשות, בטווח הבינוני המחירים יעלו ואז הארנונה שהרשות תוכל לגבות תעלה אף היא ובכך תשפר עוד יותר את מצבה הפיננסי.

צריך לזכור שכדאי לרשות המקומית לשמור על גיוון ולא להסתמך על מקור אחד של הכנסות כך שגם במידה וישתנו נתונים מאקרו-כלכליים ומקור ההכנסה ייחלש הפגיעה ברשות לא תהיה אנושה.

 

לסיכום:

התחלנו מכך שרצינו לבדוק האם כדאי לנו לעבוד עם רשויות מקומיות באזור הגליל המערבי. מכאן יצאנו לבדוק את מצב הרשויות המקומיות באזור ובארץ כולה והמסקנה שלנו היא לא חד משמעית:

  • מצד אחד, הרשויות המקומיות באזור הגליל המערבי לא יציבות, רובן מוגדרות כרשויות בתכנית התייעלות או כרשויות במצב ביניים. מכאן די ברור שלרשויות האלה יש קשיים כלכליים מה שעושה אותן לקוחות פחות טובים מבחינת בית עסק שצריך לתת דגש על תזרים המזומנים שלו.
  • מצד שני, בדיוק אלה הן הרשויות שהכי מעניין יהיה לעבוד איתן. אלה הרשויות שצריכות תכנון אסטרטגי, צריכות בדיקות התכנות, תכניות עסקיות ומודלים כלכליים שאנחנו כל כך אוהבים לעשות. זה בדיוק המקום שבו לעבודה שלנו תהיה משמעות והשפעה.